​

למרחב מזרח הים התיכון היסטוריה גיאולוגית ארוכה של מאות מיליוני שנים, והוא כולל מרכיבים גיאולוגים מגוונים ומורכבים, חלקם מיוחדים במינם. ביניהם, אגנים ניאוטתיים עמוקים, אורוגן אלפיני, קשתות וולקניות, אופיוליטים, טרנספורם ים המלח, והדלתא הגדולה של נהר הנילוס. את מרחב הים התיכון חוצה גבול התכנסות הלוחות אפריקה-ערב ואירואסיה ומשני צידיו יבשות שבעבר היוו את גבולה הצפוני של יבשת העל גונדוונה אך התפתחו ועוצבו בהתליכים שונים. בדרום ובמזרח קראטונים גדולים וקרום יובינילי של המאסיב הערבו-נובי, איזורים נרחבים שהתרוממו במהלך הקנוזואיקון כתוצאה מעליית הפלום המעטפתי של אפר, ובקעים צעירים כדוגמת בקע הים האדום המתפתח לאוקיינוס צעיר. בצפון, תשתית קדומית ומרחב שעוצב תחת משטר אורוגני ופוסט-אורוגני, כולל טקטוניקה של דחיסה, ותהליך של "בריחה טקטונית" על גבי העתקי טרנספורם המייצרים רעידות אדמה הרסניות. באמצעות מחקר מעמיק של המרכיבים הגיאולוגים השונים והתהליכים הגיאודינאמיים שעיצבו את המרחב, נוכל להבין אותו טוב יותר מתוך תפיסה גיאולוגית הוליסיטית. מושב זה מזמין עבודות ממגוון תחומים ומתודולוגיות, בקנה מידה איזורי או מרחבי, ומכל תקופת זמן גיאולוגי, המבקשים לשפוך אור על הגיאולוגיה והגיאודינמיקה של מזרח הים התיכון והאיזורים היבשתיים הסובבים.

איתי קורזון ונדב וצלר
המושב יקבל בברכה הצגה של מחקרים ממגוון רחב של נושאים בתחום חקר רעידות אדמה, בעיקר הנושאים הבאים: א) מחקרים המקדמים הבנה טובה יותר של הפעילות הסיסמית המקומית והאזורית ומשמעותה לגבי הטקטוניקה באזורינו; ב) מחקרים העוסקים בפיסיקה של רעידות אדמה ומנגנונים מכניים של שבירה כפי שבאים לידי ביטוי בכלי עיבוד וניתוח סיסמולוגים; 3) סיסמולוגיה אנתרופוגנית - מחקרים העוסקים בחתימה הסיסמית של פיצוצים ופעילות אנושית; 4) סיסמולוגיה הנדסית; 5) טומוגרפיה סיסמית; 6) שילוב של כלים של בינה מלאכותית במחקר סיסמולוגי.

המושב יעסוק בתעשיית המחצבים בישראל ובעולם, ויסקור מדיניות כריה וחציבה וכן פרויקטים מעניינים בתחום. המושב מזמין תקצירים המציגים עבודות ורעיונות שונים, הקשורים בגיאולוגית מחצבים.

סופות גשם מביאות לזרימה דרך האזור הבלתי-רווי, מעשירות את מי-התהום, גורמות להיווצרות נגר עילי, מייצרות שיטפונות ומעצבות את הנוף. הבנה של תהליכים כאלו תלוייה בידע הידרומטאורלוגי בסקאלות זמן שונות, החל מסופת גשם בודדות, דרך רקורד סדימנטרי של שיטפונות ועד לשינויים במאזני מים בטווח הזמן הגיאולוגי. קצב, עוצמת והשתרעות התהליכים הללו משתנים לאורך הזמן והבנתם תלויה במחקרי אקלים בעבר ובעתיד. מושב זה יתמקד במחקרים הקשורים לתיאור והבנת תהליכים הידרומטאורולוגים ותוצאותיהם. דוגמאות לכך הן: מחקרים על סופות גשם, שיטפונות, הצפות, מילוי חוזר, סחיפת קרקעות, התחתרות נחלים, הסעת סדימנטים וכדומה. במושב זה נשמח לשמוע הרצאות ולראות פוסטרים המקדמים את הידע המחקרי התיאורטי והשימושי.

תחום הגיאו-ארכאולוגיה כולל מגוון רחב של נושאי מחקר המשלבים שאלות וכלים מתחומי הגיאולוגיה ויישומם באתרים ארכיאולוגיים. בנוסף, אתרים ארכיאולוגיים אוצרים בתוכם מידע על תהליכים סביבתיים רבים ובכך מאפשרים מחקר גיאולוגי מגוון המשלים את המחקר הארכיאולוגי. לפיכך, לגיאולוגיה ולארכאולוגיה נקודות ממשק רבות אשר יכולות לתרום להבנה סינרגיסטית של כל אחד מהתחומים באמצעות מחקר משותף המשלב כלים משתי הדיסציפלינות. מושב זה מתעתד לתת במה למחקרים המשלבים את הממשק בין שאלות וכלים מתחומי הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה מחד, והארכאולוגיה מאידך. במה זו מיועדת גם לסמן כיוונים עתידיים של שיתופי פעולה אפשריים בין תחומים אלו. חוקרים המתעניינים בפענוח ההיסטוריה האקלימית והסביבתית תוך שימוש והתייחסות לאתרים ארכאולוגיים ופעילות האדם, ההשפעה ההדדית שבין פעילות האדם ותהליכים טבעיים, תהליכי ההווצרות של אתרים ארכאולוגיים, וכן מחקרים אחרים הנוגעים בתחומים אלו בכלים שונים ומגוונים מוזמנים להציג את מחקריהם.

המושב יתמקד בהצגת תוצאות חדשות במכניקה סלע ניסויית בהקשרים של התנהגות מכנית של סלעים, רעידות אדמה, ואחסון נוזלים בתת הקרקע. דגש יושם על מכניקת הסלע תחת העמסה סטטית ודינמית (גלי הלם), סיסמיקה יזומה (induced seismicity) כתוצאה מהחדרת נוזלים לתת הקרקע בקרבת מישורי חולשה, דפורמציית גזירה לאורך מישורי שבר חלקים ומחוספסים, אפיון מקדמים תרמיים של הסלע בהקשרים של אחסון פסולת רדיואקטיבית בתת הקרקע, שינויים בנפח האגירה של הסלע כתוצאה מהזרקה מחזורית של גזים ונוזלים לתת הקרקע בהקשרים של אחסון מימן לצרכי אנרגיה נקייה, ניטור מעבדתי של התפשטות שבר בתנאים מבוקרים באמצעות טכנולוגיות דימות מתקדמות.

מושב זה יתמקד בשימוש ברקורד המאובנים ובאורגניזמים רצנטיים על מנת לזהות תהליכים בים וביבשה בנושאים סביבתיים ואקלימיים. תקצירים יתקבלו בברכה בנושאים הקשורים לתהליכי שימור והתאוששות של מערכות אקולוגיות, שינויים אקלימיים, תנועות סדימנטים בים, שינויים אוקיינוגרפיים לאורך זמן, זיהוי רקורד היסטורי, וניתוח תהליכים במערכות ימיות/יבשתיות מודרניות ועתיקות.

מתוך הבנת חשיבות הנושא גם לפיתוח המשק וגם לביטחון (ברגע האחרון: מערכת הביטחון דורשת עוד מיליארדים עבור מתקנים תת-קרקעיים), אנו פונים לקהילה המקצועית בקריאה לתקצירים בנושא: כרייה תת-קרקעית (היבטים גאולוגים, הידרו-גאולוגים, טכנולוגים, בטיחותיים, כלכליים ועוד).

המאפיינים הריאולוגיים המיוחדים והמורכבים של המלח יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההתפתחות המבנית והסטרטיגרפית של אגן. מכיוון שרבים משדות הנפט והגז הגדולים ביותר קיימים באגנים הקשורים למלח, הבנת התהליכים המעורבים בטקטוניקת המלח חשובה ביותר, הן מבחינת הסיכויים לאיתור מאגרים והן מבחינת סיכונים לתשתיות הנבנות על קרקעית הים. אגני מלח אלו לרוב עשירים בנתונים סייסמיים דו ו-תלת ממדים, הדמיות שונות, קידוחים, לוגים חשמליים ועוד. עושר הנתונים מאפשר מחקר מקיף ומעמיק בתחומים שונים כגון פענוח סייסמי, אנליזות גלעינים מקיפות, מודלים ועוד. מושב זה מזמין עבודות בתחום טקטוניקת מלח: (1) השפעה של גופי מלח על מעוות כיסוי הסלעים שמעליהם, (2) דפורמצית מלח באגן הלבנט, (3) מידול פיזיקלי ונומרי של טקטוניקת מלח, (4) מתיחה ולחיצה באזור דפורמציית מלח, (5) סיכונים לתשתיות כתוצאה מטקטוניקת מלח, (6) אבולוציה של דפורמציה באגן מלח, ונושאים דומים.

תנופת הבניה בארץ בשנים האחרונות, לרבות אתגרים בתת הקרקע, מהווים הזדמנות למחקר ופיתוח ולתובנות ממקרי חקר בתחומים שונים של מכניקת הקרקע והסלע. בנוסף, קיים עיסוק הולך וגובר בתחומי הסיסמולוגיה, יציבות מדרונות, בולענים באזורי פיתוח ובשטחים פתוחים, שקיעות קרקע ועוד. אנו מזמינים אתכם להגיש תקצירים להרצאות ולפוסטרים בתחומים השונים הללו של גיאולוגיה הנדסית וסיכונים גיאולוגים, הן מעולמות
האקדמיה והן מהניסיון הפרקטי בשטח.

מושב גיאולוגיה סביבתית פתוח להצגת מחקרים בכל ענפי הגיאולוגיה העוסקים בהשפעות פעילות אנושית על הסביבה. המושב יכלול את כל היבטי זיהום הסביבה, בין היתר זיהום קרקע ומקורות מים, זיהום הסביבה הימית, וזיהום הסביבה העירונית. כמו כן, היבטים של זיהום ספציפי מהתעשייה והשפעות שינוי בשימושי קרקע. המושב מזמין חוקרים להציג עבודות שנעשו על ארועי זיהום סביבה שנעשו במרחב הימי של ישראל (דליפות נפט) וכן אסונות טבע בעקבות כשלים בתעשיה. בנוסף, המושב מזמין הצגת הרצאות גם בתחום הסיכונים הקשורים לפיתוח תשתיות וניהול סביבתי בר קיימא, והשפעה על קבלת החלטות.

אנו קוראים להגשת עבודות העוסקות ביישומים של גיאוכימיה איזוטופית במגוון סביבות הכוללות אך לא מוגבלות לסלעים מגמטים ומטמורפים, משקעי ים ואגם, מי ים ומים מתוקים (עיליים ובתת הקרקע), ופאזות גזיות באטמוספירה. המושב יציג מדידות של מערכות איזוטופיות מגוונות בדוגמאות טבעיות, מלאכותיות, וכן ניסויים או שיפורים מתודולוגים העוסקים בגיאוכימיה איזוטופית.

CO2 storage in geological units plays an important role in mitigating atmospheric greenhouse gas emissions and meeting climate change targets. In this process, CO2 is captured from industrial sources and injected as supercritical CO2 into deep geological units, typically saline aquifers and depleted gas and oil fields. The target units should have suitable properties such that the CO2 will be captured in the subsurface for geological timescale. Thus, possible storage sites should be extensively studied and characterized before storage and carefully monitored during and after the injection process. This necessitates extensive research which spans across most of the branches of geology including hydrogeology, geochemistry, structural geology, geomechnics, geophysics and more.
We welcome submissions related to all aspects of geological CO2 storage including but not limited to geophysical and petrophysical site characterization, CO2 storage assessments, numerical modeling of CO2 migration and trapping, caprock integrity and stability, and CO2-water-rock reactions. Contributions related to CO2 storage in Israel are especially encouraged.

ה"אזור הקריטי" הוא אזור המפגש בין האטמוספירה, ההידרוספירה, הליתוספירה והביוספירה על פני חלקיו היבשתיים של כדור הארץ, והוא בעל חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ. התהליכים המעורבים ביצירה, בהתפתחות ובבליה של שכבה חיונית זו, המשתרעת למן צמרות העצים ועד לסלע האם ולקרקעות המתפתחות עליו, הם חלק מרכזי במשובים המקומיים והעולמיים המווסתים את התנאים הסביבתיים על פני השטח של כדור הארץ וכן ביכולת שלו לתמוך באוכלוסיה הצומחת.
במושב זה אנו מזמינים מדענים החוקרים את האזור הקריטי על היבטיו השונים, כגון מחקרים אשר עוסקים בתהליכי בליה, בהתפתחות ויציבות קרקע, קרקעות כארכיב של תנאי הסביבה והאקלים בעבר, וכן מחקרים אשר עוסקים בתהליכים הביסיסיים המעורבים ביצירת קרקעות, מחזורים גיאביוכימיים בקרקע, ויחסי הגומלין בין מרכיבים שונים באזור הקריטי, להציג את מחקריהם.