מערות שבחללן נטיפים המשתלשלים מהתקרה, זקיפים הצומחים מהרצפה ושאר צורות מרהיבות נחשבות בין תופעות הטבע החביבות על מטיילי כל העולם. לצד המערות הגדולות והמפורסמות בעולם, נמצאת בישראל מערה אשר בהשוואה למערות מפורסמות בעולם היא נחשבת קטנה אבל מרהיבה ביופייה. מערה מרשימה זו היא מערת הנטיפים (מערת אבשלום, מערת שורק). מערת הנטיפים נמצאת במורדות המערביים של הרי יהודה ונתגלתה בשנת 1968 בעקבות פיצוץ במחצבת הרטוב ליד בית שמש. המערה הוכרזה כשמורת טבע (שמורת אבשלום) כדי להגן עליה מפני הפיצוצים במהלך עבודות החציבה. עד לגילויה הייתה המערה סגורה, ללא פתח חיצוני לאטמוספירה וגם לאחר פתיחתה למבקרים דואגת רשות הטבע והגנים לשמרה כמערה סגורה, כדי שהתנאים שבה יישארו קרובים במידת האפשר לתנאים ששררו בה בטרם נפרצה. אורכה כ - 80 מטר, רוחבה כ - 60 מטר וגובהה המרבי כ -12 מטר. עובי כיסוי הסלע שמעליה נע בין 12 ל - 40 מטר. מעל תקרתה מצויים כיסי קרקע ובהם צמחייה ים תיכונית. הלחות היחסית במערה קרובה ל– 100% הטמפרטורה היא הטמפרטורה הרב שנתית הממוצעת שעל פני השטח, כ– 20 מעלות צלזיוס. בעת גילוי המערה היה ריכוז הפחמן הדו–חמצני בה כפליים מריכוזו באטמוספרה. כיום, בגלל ריבוי המבקרים עלה הריכוז שלו, אבל הוא מווסת באמצעות מכשור מתקדם, כך שהמערה לא תיפגע. המערה נוצרה כנראה לפני כ 4-6 מיליון שנה, לפני התרוממות הרי יהודה, כאשר גובה האזור היה קרוב לגובה מפלס מי הים. המערה התפתחה בתוך סלעי דולומיט וגיר שגילם כ - 95  מיליון שנה. מאז היווצרות המערה האזור התרומם, וכיום היא נמצאת כ 400 מטר מעל מפלס פני הים. באזור ידועות מערות נוספות באותו גובה טופוגרפי כמו מערת שמשון ומערת התאומים.

מאז גילויה של מערת אבשלום ופתיחתה לקהל הרחב בשנות השבעים של המאה שעברה, מבצע המכון הגיאולוגי מחקרים וניטור של הרכב המים המגיעים למערה, הרכב הנטיפים והזקיפים, הטמפרטורה והאטמוספירה של המערה. המחקרים והניטור נערכים במטרה לשמר את המערה בצורתה הטבעית למרות היותה מוקד תיירותי ולמצות את המידע האצור בשלל הצורות המרהיבות של סלעיה. לצד יופייה המרהיב של המערה, היא מהווה חלון הצצה למתרחש בתת הקרקע ולמעקב אחרי המים הנודדים מפני השטח אל מי התהום. חוקרי המכון הגיאולוגי משתמשים במשקעי המערה לשחזור שינויי אקלים ולשחזור רעידות אדמה עתיקות. בסיור נסביר כיצד מחקרים אלה מתבצעים.